מהו דיכאון?

על פי סליגמן הדיכאון מתפשט וגדל כל שנה ב 30 אחוזים. (1996,( Miller Tabb

על פי הDSM-IV הסימפטומים לדיכאון כוללים: עצב או חרדה מתמשכים, הרגשת ריקנות, איבוד ענין בפעילויות מהנות, חוסר שקט, עצבנות, בכי מתמשך, הרגשת אשמה, חוסר ערך, חוסר אונים, הפרעות בשינה, הפרעות בתיאבון, מחשבות על מוות ועל התאבדות. (NWHR, 2003)

דיכאון אצל נשים

נשים לוקות בדיכאון פי 2 מגברים. 21.3 % מהנשים לוקות בדיכאון לעומת 14.7% מהגברים ( 2005, Noble).

קיימות השערות שונות לגבי הגורמים והסיבות לדיכאון בקרב נשים:

1. גורמים גנטיים יחד עם מבנה ותפקודי מוח שונים אצל נשים – מהווים בסיס לקיום מוגבר של דיכאון אצל נשים ( .(Voelker JAMA 2001 קסלר טוען כי למרות שהגישה הביולוגית מקשרת את הדיכאון להבדלי מגדר ולשינויים מיניים והורמונאליים, נמצא כי אין לכך השפעות מובהקות על דיכאון. המפתח להבנת שיעור גבוה של דיכאון אצל נשים, היא חקירת ההשפעה המשותפת של השפעות ביולוגיות יחד עם חוויות ראשוניות של מצוקה סביבתית. (kessler,2001 )

2. נטיות חברתיות ופסיכולגיות – קראולי ג'ק מציעה תובנות חדשות לשורשי הדיכאון הנשי. נשים משתיקות את עצמן כדי לטפח ולשמר יחסים אינטימיים. הן לומדות לוותר על הצרכים שלהן, לצנזר את עצמן ביחס לחוויה שלהן, להדחיק את הכעס, להיות שקטות. אנחנו למדים כמה אקטיביות נדרשת על מנת להיות "פאסיבי" ( Jack, Crowley ,1991). במחקרה של Miller Tabb, 1996)) נמצא, כי קיים קשר בין "השתקה עצמית" לדיכאון, ועוד נמצא שככל שהקשר בין אם לבת חזק יותר, כך יש פחות דיכאון בגיל ההתבגרות.

3. סיבות קוגניטיביות – נשים נוטות למחשבות מלחיצות חוזרות ונשנות ( ( ruminationבלי יכולת לעשות משהו נגדן יותר מאשר גברים (NWHR, 2003).

בעבר היו תיאוריות שעסקו בתפקידים תלויי מין, שטענו, כי עקה כרונית הקשורה לתפקידים נשיים מסורתיים מובילה לשכיחות גבוהה יותר של דיכאון אצל נשים 2003) , Kessler)

טיפול בדיכאון בשיטה הקוגניטיבית התנהגותית CBT

שיטת ה-CBT טוענת, כי הדיכאון הוא תגובה למחסור בתכנית חיזוקים חיובית. הדיכאון הוא תוצאה של חוסר מקורות לחיזוק יחד עם מיומנויות חברתיות מוגבלות, שמונעות תהליך חיובי של קבלת חיזוקים חיובים. (מילר, 1996).

על פי בק, הגורם המשמעותי הראשוני למצבי רוח דיכאוניים הוא "Self schema"- אלה אמונות שליליות על העצמי, כמו לדוגמה יש לי דימוי עצמי נמוך, המשפיעות על עיבוד המידע.

הסכמה העצמית השלילית החבויה מופעלת על ידי אירועי חיים שליליים, שמובילים למחשבות אוטומטיות שמעוותות ומטות את האמונות המכבידות על העצמי, על התנהגות לא יעילה, על מצבי רוח דיכאוניים ועל סימפטומים גופניים לא נעימים.

המחשבות האוטומטיות שנגזרות מהאמונות הלקויות נחשבות כגורם מרכזי למצבי רוח דיכאוניים. (FREEDY and al 2012)

המטפל הקוגניטיבי מראה למטופל איך המחשבות משפיעות על ההרגשות וההתנהגות, עוזר לו לגלות ולבחון את ההיגיון של המחשבות האוטומטיות, בנוסף, מלמד אותו לקחת אחריות כשצריך ומתאים.

טכניקות של CBT כוללות פרשנויות חדשות של אירועים, שמראות שהאירועים אינם מדכאים כפי שהמטופל מתייחס אליהם ( (Hurst, Genest 1995

נמצא כי CBTיעיל בטיפול בדיכאון עד החלמה בכמה אוכלוסיות. החלמה נצפתה בלפחות %50 הפחתה בניקוד לדיכאון – במבחנים שבודקים זאת .

הביקורות כלפי הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בדיכאון

למרות הפופולריות והיעילות המוכחת של טיפול קוגניטיבי – התנהגותי בדיכאון, נראה כי תרומתו להבנה ולטיפול בדיכאון אצל נשים עדין מוגבלים.

קיים סיכון בגישה הזאת שמתבטא בכך שהמטפלים מפרשים את מחשבות הלוקים בדיכאון ומאשימים אותם בקוגניציות שינוי במצבו של האדם שליליות, אך ורק כתוצאה מתהליכים קוגניטיביים מעוותים.

אין התייחסות לכך, שהקוגניציות השליליות עשויות לשקף מציאות שלילית. (קוין וגוטליב, 1986; קרנץ וליו, 1987). תחומים שנפגעו מודגשים כמטרות לשינוי, בעוד שחשיבותו של מקבל מעט תשומת לב במטרות הטיפול.

קרנץ (1985) הציע, כי אפקטיביות של טיפול קוגניטיבי יכול להיות מוגבר על ידי מידע כולל על האדם על הסביבה שלו. אסטרטגיה כזו תפחית את הסיכון בהאשמת הלוקים בדיכאון, שרבים מהם הן נשים.

בעיה נוספת – משתמע מטיפול הCBT, שהלוקים בדיכאון תורמים למצבם על ידי כך שהם פועלים בדרכים החורגות מהנורמות הנמדדות דרך עיניים גבריות, כלומר שהן לא מספיק "גבריות". מטפלים עלולים ליצור מצב, שנשים מייחסות בטעות את הקשיים שלהן לעובדה, שיש להן יותר איכויות "נקביות", כגון יכולת הזנה ומיומנויות חברתיות אחרות.

הגישה למניעת דיכאון אצל נשים – לעודד אותה להשתתף בתכניות אימון לחשיבה רציונלית, ללמוד יעילות בפתרון בעיות ומיומנויות זכריות נוספות.

בעיה שלישית היא, שהטיפול בCBT לא החזיק מעמד מעבר להקלה בדיכאון האפיזודי הנוכחי. נראה כי אין להם מענה ביחס למניעה חזרתו של הדיכאון בעתיד, או להבין מדוע הן הפכו למדוכאות מלכתחילה. . (Hurst, Genest 1995)

טיפול פמיניסטי בדיכאון

הטיפול הפמיניסטי החל עם ההכרה בצורך בחברה בה יש שוויון זכויות, כבוד הדדי ושיתוף פעולה, חלוקה שווה של כוח ומשאבים וחלוקת אחריות בין גברים ונשים.

הנחת היסוד של טיפול פמיניסטי היא שהפוליטי הוא אישי. שינוי קבוע ומשמעותי של אישה אינדיבידואלית קורה רק עם שינוי חברתי.

בגישות הפמיניסטיות קיימת מטרה כפולה. הקלה בסימפטומים והעצמת נשים לשנות את נסיבות החיים שלהם – אלה יביאו לתחושת רווחה ושיפור בתחושת ה well being שלהן (גרינספן, 1983).

מודעות להבדלים בין הצרכים השונים של נשים וגברים, ביקורת על הטיה מגדרית ועל פגיעה של הממסד המסורתי הטיפולי בנשים הביא ליצירת הטיפול הפמיניסטי. (Rader and Gilbert 2005).

ב 2007 ה-APA חידש את עקרונות קווי היסוד לטיפול בנשים ונערות, שמיושמים בטיפול פמיניסטי. העיקרון הבסיסי טוען שמטפלים חייבים לרכוש ידע ביחס למאפיינים המיוחדים של נשים בעיקר בסוגיות הביולוגיות, הפסיכולוגיות והחברתיות שמשפיעות על נשים.
לפי מילר המודל של SELF RELATION THEORY" ". מנסה להסביר, כי הדיכאון נובע ממחסור ביחסים בינאישיים אותנטיים (Evans 2005).

המודל טוען, כי המוטיבציה המרכזית של נשים לאורך החיים אינה היפרדות ואינדיבידואציה, אלא יצירת תחושה חזקה של קשר.

ההנחה היא כי כל התפתחות קורית בתוך יחסים, קיימת תנועה קבועה של אנרגיה ומשמעות בין הנשים. הצורך הכי אנושי הינו להשתתף במערכות יחסים.

כאשר מפתחים מודל של טיפול מיטיב לנשים, חיוני לספק להן סביבה של מערכות יחסים הדדיות ושוויוניות במטרה לעזור להן להשתנות, לצמוח ולהחלים.

הטיפול הפמיניסטי גורס כי, המערכת הטיפולית חייבת לספק setting שבו הנשים תוכלנה להתנסות במערכות יחסים בריאות עם מטפלות ועם נשים אחרות. (ענת גור 2014)