סכמה של דימוי עצמי נמוך

[kkstarratings]
אנשים מגיעים לטיפול בבעיה של דימוי עצמי נמוך לאחר שחשו שמשהו אינו כשורה, שמשהו אינו מאוזן בחייהם. לא תמיד יודעים מהו הדבר, אך הם מעוניינים לחבר בין הסבל שהם חווים לבין גורמיו. עם זאת, לא תמיד ברור כיצד נוכל לפלס לעצמנו דרך מבעד לבלבול ולאי הסדר.

תרגול מיינדפולנס מטפח הקשבה פנימית שעשויה להועיל לנו רבות בהכנסת סדר באנדרלמוסיה של הרגשות המבלבלים שלנו. כאשר המודעות מכוונת לעבר הכאוס הרגשי בחיינו או אל דפוסי חשיבה מעוותים שיוצרים בתוכנו דימוי עצמי נמוך, יכולה להתעורר בנו הבנה בהירה יותר של הסיבות המונחות ביסודם.

כשעושים מדיטציה מחפשים לעתים מקום שקט כדי להרגיע את התודעה. אולם תשומת הלב עצמה, גם כאשר היא מופנית אל הערפל הנפשי שלנו, די בה כדי להיות לנו למקלט בטוח. כאשר אנחנו מרגיעים את נטייתנו לנסות למצוא הסברים מיידים, ואנו פשוט נמצאים עם כל מה שמתרחש מבלי לנסות לשנותו, אנו מאפשרים לעצמנו להגיע לידע עמוק ואינטואיטיבי יותר. זה כשלעצמו כבר מחולל שינוי בתגובתנו ובזווית הראייה שלנו וכתוצאה מכך גם בדימוי העצמי שלנו.

בכל פעם שאנו נשטפים ברגש עז, כמו כעס או עצב, נוכל מתוך קשב עמוק להכניס סדר בבלבול שאנו חווים ולדלות מה בעצם באמת מתרחש אצלנו. כאשר אנו מתחילים להתוודע לסכמות שלנו, יכולה תשומת לבנו להתמקד בצורה מדויקת: מה היה הגירוי הפעם? מהם המחשבות, הרגשות והדחפים המפעילים אותנו?
ככל שנתקדם בעבודה על סכמות, רגעי הבלבול יקבלו משמעות חדשה לחלוטין, ויפתחו בפנינו הזדמנות לחקור באופן מעמיק את הרגלינו הרגשיים בעלי אופי של דימוי עצמי נמוך. החלופה להתחמקות מאי הנוחות הרגשית הנגרמת לנו בגלל הסכמות, היא להשתמש בכאב הרגשי כאות אזהרה, כסימן לכך שמשהו בעל חשיבות מתרחש בתוכנו ועלינו להבין אותו. עלינו לחקור את החוויה שמעלה בנו תחושה של דימוי עצמי נמוך מתוך קשב ואנחנו לומדים להישאר פתוחים אליה, בייחוד כשהיא גורמת לנו לאי נוחות.

שתי שיטות יכולות להיות יעילות במיוחד. האחת היא התבוננות, שבאמצעותה אנו מהרהרים מתוך קשב באירוע הרגשי שעברנו, כדי להניח לתובנות להופיע.

השיטה האחרת היא מודעות מתמשכת, שבה אנו משתמשים בשלוות נפש קשובה במהלך האירוע עצמו, או בתוך משך הזמן שבו הסכמה פעילה (כמובן שזה אפשרי רק לאחר שתרגלנו מספיק זמן מיינדפולנס). כך אנו מגיבים פחות, ומגיעים לחקירה בהירה יותר של המחשבות והרגשות שלנו.
ראשית, עלינו להכיר בעובדה שהסכמה התעוררה ונכנסה לפעולה בכך שאנו חווים את ההרגשה הלא נוחה המוכרת הזאת. הנטייה להתחמק מהסכמה עשויה להקשות עליינו להתביית על האותות שמוליכים אותנו אל התובנות הרגשיות, ולא לאפשר לרגשות להשתחרר באופן טבעי.

כיוון שהסכמות שלנו מגנות עלינו מפני חוויות של רגשות מכאיבים החבויים עמוק בתוכנו, היכולת להגיע לשכבות הרגש המצויות מאחורי הסכמה כמוה כקילוף קליפות הבצל. הפחד עשוי להיות קרוב יותר מכל לפני השטח, אבל מתחת לפחד מונחת לעתים קרובות שכבה של עצב, ומתחת לעצב ייתכן ששוכן לו הכעס.