דימוי עצמי נמוך והערכה עצמית נמוכה נובעים מעולם סבוך של מחשבות ביקרותיות, שיפוטיות וציניות שלנו כלפי עצמנו.
איך קרה שעולם המחשבה הפך לאויב שלנו, איך קרה שאנחנו מרגישים קטנים וחסרי אונים מול המחשבות שלנו?
מחשבות שדבקו בנו בצורה כל כך חזקה שהפכו לדפוס עיקש ומטריד, כמו לדוגמה הדפוס של הערכה עצמית נמוכה.
אנחנו מוצאים את עצמנו חלשים ופגיעים, בטוחים שאנחנו קורבן שלו ושוכחים שאנחנו יצרנו אותו ושאנחנו חזקים וגדולים יותר מכל דפוס שקיים בתוכנו.
דימוי עצמי נמוך והערכה עצמית נמוכה איך מטפלים?
כדי להתגבר על דפוסים בשלב הראשון של הטיפול חשוב דווקא לא להאבק איתם,
כי במאבק פעם אחת ננצח את הדפוס ופעם שנייה נפסיד. לדוגמה יש לי דימוי עצמי נמוך,
כשאני רוצה להתחיל עם בנות אז אני מחליט שאני נאבק בדפוס ועושה בכול זאת צעד ומתחיל עם מישהי וכולי מאושר שעשיתי זאת.
אבל בפעם אחרת הדפוס יהיה גדול יותר ויביס אותי ואני אמצא את עצמי מסתובב והולך מהמקום בבושת פנים.
קרשנמורטי מורה חכם אמר שברגע שיש כנות אמיתית ואני רואה את הדפוס במלואו הוא מתמוסס.
כך שההמלצה היא דווקא להיכנס למצב של הרפיה שהרבה פעמים קורה בטיפול מדיטטיבי שם אפשר לחקור את הדפוס בצורה חדשה.
אנחנו נכנסים למצב של הקשבה ומתחילים לדבר עם הדפוס בגוף ראשון.
נותנים לו חיים ומנסים לברר מה המקור שלו, השורש שלו, אנחנו נותנים לו את כל הבמה.
באופן פרדוקסלי דווקא כשאנחנו מאפשרים לו לדבר וחוקרים אותו באומץ וכנות אז אנחנו מגלים את החוקר כלומר את עצמנו!
ואז מגלים שאין שניים, אין את הדפוס ואותי. יש רק אותי. כשיש אותי שום דפוס לא יכול לנהל אותי. במצב כזה מתעוררת אנרגיה כבירה,
אנחנו מחזירים לעצמנו את הכוח על חיינו. אנחנו נזכרים שאנחנו אלו שיצרנו את הדפוס
ואנחנו אלו שיכולים לראות אותו במלואו, כך שעצם הראייה החודרת אל תוך הדפוס ללא מאבק או התנגדות,
הדפוס מתמוסס ואנחנו נזכרים שהערכה העצמית הנמוכה היתה דפוס שנדבק אלינו, אבל הוא לא מי שאנחנו.
לעצמנו האמיתי, לא יכולה להיות הערכה עצמית נמוכה.