התמכרות לאוכל אצל נשים
גוף האישה בא לגלם יופי שפע ויצירתיות, איכות נשית של הזנה, נתינה ואהבה אינסופית. אך בעידן הנוכחי הפכנו לאנושות זכרית הרואה ומודדת את העולם במספרים ופרטיים צורניים. לכן הגוף הנשי נמדד במספרים, קילוגרמים היקפיים וכו'. בשלב מסוים האישה התחילה לשפוט את גופה דרך העיניים של הגבר ואט אט התחילה לאבד את הקשר עם תחושת השפע של גופה. והתחילה גם היא למדוד אותו במספרים והיקפיים וזה הרגע בו התחיל ניכור של האישה לגופה. הניכור הזה גרם לכל התופעה של התמכרות לאוכל בייחוד אצל נשים לשגשג. אם בכך שהאישה אוכלת יותר מידי ובין אם בכך שהיא אוכלת פחות מידי עד למקרים קיצונים של אנורקסיה. בין אם בכך שהיא מביטה במראה ושונאת את גופה או רק רואה דבר כזה או אחר שצריך לשפר ותמיד יש עוד דבר שאפשר לשפר… בין אם היא מרגישה עוצמה ואינטנסיביות בלהיטות שלה להגשים דימוי עצמי גופני "מושלם" ובין אם היא העדיפה לוותר מראש על הניסיון. כך או כך הכאב שנצבר שם הוא בדיוק אותה תחושה של דיכוי עצמי שבו האישה התחילה לוותר על מגע עם תחושת השפע הפנימי שלה לטובת הדימוי והצורה החיצוניים. וככל שהזמן עובר האישה מתרחקת יותר ויותר מעצמה כבר לא זוכרת מי היא מבפנים אלא מביטה על עצמה בעיניים חיצוניות ביקורתיות ושיפוטיות.