אז איך יודעים אם יש לנו בעיה של התמכרות לסמים קלים?
הרבה אנשים שמגיעים עלי ומעשנים סמים קלים שואלים אותי האם הם מכורים?
ואני תמיד אומרת להם הכול עניין של מינון ותלות.
הסמים כשלעצמם הם לא הבעיה, הבעיה מתחילה כשאנחנו מאבדים שליטה
וכשאנחנו מאבדים שליטה כל ג'וינט שניקח עלול להוביל לג'וינט הבא וכן הלאה…
אז איך יוצאים מהמעגל של התמכרות לסמים קלים?
קודם כל בודקים בכנות האם רוצים לצאת מהמעגל הזה?
האם אנחנו באמת מוכנים לקבל החלטה ולבחור לסיים את הדבר הזה שנקרא התמכרות לסמים?
האם אנחנו מוכנים לקחת אחריות מלאה על החיים שלנו ולהחזיר את השליטה על הרגלי העישון שלנו?
בדרך כלל כשאנחנו בשלב שמוכן לקחת אחריות זה גם השלב שלעתים נרגיש שאנחנו צריכים עזרה
ותמיכה שתעזור לנו לצאת מההתמכרות.
ברגע שאנחנו פונים לעזרה כבר עשינו חלק מהצעד לקראת שינוי.
זה השלב שבו אנחנו מודים בפני עצמינו שאיבדנו שליטה ואנחנו מכורים לסמים קלים ולא באמת יודעים איך להפסיק התמכרות לסמים קלים,
שברוב המקרים פוגעת בנו בכל מיני צורות שלא תמיד אנחנו מודעים להם.
הלילות בלי שינה שבהם אנחנו ממשיכים לעשן אל תוך השעות הקטנות של הלילה מוציאים את הגוף מאיזון ויש לכך השלכות רבות ושונות.
לא הרבה מכורים לסמים קלים מודעים לעובדה שהסמים הם למעשה הדרך שלהם לברוח מהרגשות שלהם,
לעיתים זה מכאב עמוק שמעולם לא נגענו, לעיתים זו טראומה לא מטופלת.
לרוב אנחנו נעדיף לעשן עוד גראס או חשיש העיקר לא להרגיש את הריקנות והבדידות, אך מליווי של הרבה מאוד מטופלים,
אני יכולה לומר שבסופו של דבר הבריחה הזאת לא משתלמת להפך היא מובילה לדיכאון
ולתחושת חוסר משמעות שהולכת ומתעצמת עם הזמן.
כך שנרצה או לא בסופו של דבר, באופן אירוני נרגיש בעוצמה דרך הדיכאון את כל הרגשות שמהם רצינו לברוח.
הדיכאון והייאוש גורמים לכך שנצטרך הרבה מאוד כוחות על מנת להחזיר לעצמנו
את השליטה לחיינו ולהפסיק את ההרגל והמנהג של התמכרות לסמים.
ולכן לעתים להרים טלפון ולתאם טיפול זה כבר חלק מתהליך ההחלמה שהוא מאוד חשוב.
ודבר נוסף למפגשים עצמם צריך להגיע צלולים לפחות 24 שעות לפני הטיפול על מנת שיהיה ריכוז מלא ונוכל ללכת עמוק.
כך שזה צעד נוסף בדרך ללקיחת אחריות.